<h1>סמ"ג לאוין סימן קפ"ו</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה (דברים כ"ד י'—י"א), ושנינו בפרק המקבל המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין ולא יכנס לביתו ליטול את משכונו שנאמר בחוץ תעמוד (יראים סי' קל"ב). ותניא (קט"ו א') לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר חמר שכר כתף שכר פונדוק יכול אפילו זקפן עליו במלוה תלמוד לומר כי תשה ברעך משאת מאומה ותניא בספרי (תצא פיסקא ס"ו) יכול לא ימשכננו מבפנים אבל ממשכנו מבחוץ תלמוד לומר לעבוט עבוטו בחוץ [תעמוד] כשהוא אומר והאיש לרבות שליח בית דין, [ואם איש עני הוא אין לי אלא עני עשיר מניין תלמוד לומר ואם איש, היה לו לומר ואם עני הוא, ומה תלמוד לומר ואם איש עני ממהר אני ליפרע על ידי עני יותר מן העשיר, לא תשכב בעבוטו לא תשכב עבוטי עמך] (יראים שם), ואמרינן בפרק המקבל ששליח ב"ד אינו רשאי ליכנס (בביתו) [לביתו] של לוה למשכנו מבפנים אבל מבחוץ ממשכנו בזרוע, ובעל חוב אף בחוץ לא ימשכננו כך אמר שמואל, ואף על פי שיש תנאים (שם ע"ב) חולקין בדבריו הלכה כמותו, ומה שאנו אומרים והאיש לרבות שליח בית דין זהו לעניין שלא ימשכננו בפנים כבעל חוב שבדבר הנראה יש לנו להעמיד הריבוי (ע"פ יראים שם). עבר המלוה ומשכן הלוה אינו לוקה שהרי ניתק לעשה דהשבת העבוט ואם אבד המשכון לוקה הואיל ואי איפשר לו לקיים העשה (ע"פ רמב"ם מלוה ולוה פ"ג הל' ד' ע"ש).
